- ציידא
- צַיָּיד, צַיָּידָא, צַיָּד׳ch. sam(צייד, ציד hunter, fowler, fisher). Gen. R. s. 79 חמא חד צ׳ קאים וצָיֵידוכ׳ saw a fowler stand catching birds; Y.Shebi.IX, 38d. M. Kat. 11a אדא צ׳ Ada the fisher; a. fr.Pl. צַיָּידִין, צַיָּד׳. Targ. Is. 33:21. Targ. Jer. 16:16.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
